מדריך קליני מבוסס־מחקר: מהי פיברומיאלגיה, מנגנוני הכאב, אבחון, טיפול וניהול יומיומי – כדי לחזור לחיים פעילים ומשמעותיים
פיברומיאלגיה היא תסמונת כאב כרונית המשלבת כאבים מפושטים עם עייפות, שינה לא־משקמת, ערפול קוגניטיבי (“פיברו־פוג”) ותסמינים נלווים נוספים. בניגוד למיתוס, זהו מצב אמיתי ומוכר ברפואה – עם מנגנונים מוסברים היטב ומגוון התערבויות יעילות. החדשות הטובות: באמצעות אבחון נכון, חינוך־טיפולי (Pain Education), טיפול מנואלי מדויק, תרגול מותאם וניהול עומסים – אפשר להפחית כאב ולשפר תפקוד באופן משמעותי.
שורה תחתונה: פיברומיאלגיה אינה “גזר דין”; היא מצב הניתן לטיוב משמעותי, במיוחד בשילוב טיפול רב־מערכתי מותאם אישית.
פיברומיאלגיה היא תסמונת כאב כרונית המאופיינת בכאבים מפושטים (Widespread Pain) הנמשכים מעל שלושה חודשים, לצד עייפות, הפרעות שינה ותסמינים סומטיים נוספים. לעיתים מופיעה “ערפל מוחי” – ירידה בריכוז, זיכרון ומיקוד. התסמונת שכיחה יותר בנשים, אך קיימת גם בגברים ובבני נוער.
דיוק חשוב: פיברומיאלגיה אינה “דלקת בשרירים” אלא מצב של ויסות־כאב לקוי במערכת העצבים. בדיקות דם/דימות לרוב תקינות; האבחנה היא קלינית, לפי קריטריונים מוגדרים.
הליבה הפתופיזיולוגית בפיברומיאלגיה היא סנסיטיזציה מרכזית (Central Sensitization) – מצב שבו מערכת העצבים המרכזית “מכוונת גבוה”: אותות כאב מעובדים כמאיימים יותר, סף הגירוי נמוך, וגירוי שאינו מזיק נחווה ככואב (אלודיניה). זהו סוג של כאב נוציפלסטי – לא דלקתי ולא נוירופתי “טהור”, אלא תוצר של עיבוד־יתר מרכזי.
האבחון מבוסס על קריטריוני ACR העדכניים (2010/2011, ומעודכנים 2016): שילוב של מדד כאב מפושט (WPI) ומדד חומרת סימפטומים (SSS), היעדר הסבר אחר טוב יותר, והימשכות מעל 3 חודשים. חשוב לשלול מצבים דומים: תת־פעילות תריס, מחלות דלקתיות, חסרים תזונתיים משמעותיים, דיכאון מג׳ורי לא מטופל ועוד.
קומורבידיות נפוצות: תסמונת העייפות הכרונית, מעי רגיש (IBS), מיגרנות, TMD, הפרעות שינה, חרדה/דיכאון.
הכאב מפושט, משתנה יום־יום, ולעיתים “נודד”. השינה אינה משקמת; העייפות מחמירה כאב ומקטינה סבילות עומס. חוסר פעילות מביא לירידה בכוח, סבולת וביטחון תנועתי – שמגבירים כאב. כך נוצר מעגל כאב: כאב → ירידה בפעילות → החמרת כאב/עייפות → הימנעות. שבירת המעגל היא תנאי לשינוי.
מטרה טיפולית מרכזית: להעלות בהדרגה את סבילות העומס (Capacity) ולהחזיר שליטה, באמצעות חינוך, תנועה ורגולציית סטרס.
אין “תרופה קסומה אחת”. יש תמהיל התערבויות: ידע, תנועה, נשימה/שינה, טיפול מנואלי, ולעיתים תרופות. המפתח הוא התאמה אישית ופרוגרסיה עדינה (“Slow is smooth, smooth is fast”).
טיפול מנואלי מכוון להפחתת עומס שרירי, שיפור זרימת תנועה, ירידת רגישות מקומית (Peripheral Input) והחזרת אמון בתנועה. בגישה מערכתית כמו STB, מתחילים באבחון דפוסי פיצוי (קומפנסציות) לאורך השרשרת הקינמטית, ובוחרים טכניקה מתאימה: שחרור פשיאלי/טריגר, מוביליזציות מפרקיות, ולפעמים HVLA למקטעים מתאימים – תמיד בזהירות ובהתאמה אישית.
פעילות גופנית היא מההתערבויות היעילות ביותר בפיברומיאלגיה – בתנאי שהיא מדורגת ועקבית. המטרה: להגדיל Capacity בלי “להציף” את המערכת.
אירובי מתון
הליכה/שחייה/אופניים 10–20 דק׳, 3–5 פעמים בשבוע, RPE 3–5. להעלות 10–15% כל 1–2 שבועות.
חיזוק עדין
2–3 אימונים/שבוע, 1–2 סטים לקבוצות גדולות, משקל נמוך–בינוני, דגש על תנועה איכותית ולא על עומס.
מוביליטי/יוגה טיפולית
טווחים עדינים, נשימה מסונכרנת, 10–15 דק׳ ביום. משפר שינה, מפחית סטרס וטונוס.
פייסינג ו־Pacing
חלוקת עומס יומית ושבועית; “מעט כל יום” עדיף על “הכול ביום אחד”. ניהול יומן עומסים ותסמינים.
כלל זהב: “ללכת על הקצה” בלי לחצות אותו. אם יום אחרי התרגול היה גידול חד בכאב/עייפות – חזרו חצי צעד אחורה ושמרו על עקביות.
סטרס כרוני ושינה לא־משקמת הם “מכפילי כוח” של כאב. לכן עבודה יומיומית עדינה על נשימה, הרפיה והיגיינת שינה היא חלק בלתי נפרד מהטיפול – לא “תוספת”.
תרופות אינן “הפתרון” אך יכולות לסייע כגשר להפחתת כאב/שיפור שינה בזמן יישום תוכנית שיקומית. הקו כולל לעיתים SNRIs/TCAs במינונים נמוכים, פרגאבאלין/גאבאפנטין במקרים מסוימים, ושימוש זהיר במשככי כאב. ההחלטה תמיד רפואית־אישית, תוך מעקב אחר תועלת ותופעות לוואי.
חשוב: אופיאטים כרונים אינם מומלצים לפיברומיאלגיה. המוקד הוא חינוך, תנועה וניהול עומסים – והתרופות הן מסייעות.
התלקחויות קורות – גם בתוכנית טובה. לא “הכול נהרס”; מתאימים מינון זמני וממשיכים.
שבוע 1–2
חינוך־כאב בסיסי, נשימה יומית, הליכה/שחייה 10–15 דק׳, מוביליטי קל, 1–2 מפגשי טיפול מנואלי.
שבוע 3–4
אירובי 15–20 דק׳, חיזוק עדין 2×שבוע, המשך נשימה/שינה, התאמות ארגונומיות. מעקב יומן עומסים.
שבוע 5–6
העלאת נפח 10–15%, תרגילי יציבה דינמיים, חשיפה מדורגת לפעילויות “מפחידות”. טיפול מנואלי לפי צורך.
שבוע 7–8
קונסולידציה: ביסוס הרגלים, עצמאות בתרגול, בניית תוכנית תחזוקה 2–3×שבוע והמשך עליה הדרגתית.
Clauw DJ. Fibromyalgia: A Clinical Review. JAMA, 2014.
Wolfe F, et al. 2010/2016 ACR Diagnostic Criteria for Fibromyalgia. Arthritis Care & Research.
Macfarlane GJ, et al. EULAR recommendations for fibromyalgia management. Ann Rheum Dis.
Busch AJ, et al. Exercise for treating fibromyalgia. Cochrane Review.
Bernardy K, et al. Cognitive-behavioural therapies for fibromyalgia. Cochrane Review.
Fitzcharles M-A, et al. Pharmacological management of fibromyalgia. Drugs.
