כמטפלים, כולנו חווינו את התסכול הזה: מטופל מגיע עם כאב צוואר כרוני בצד ימין. אתה עושה את כל הדברים הנכונים – מעסה את הטרפזיוס, משחרר טריגר פוינטס ב-Levator Scapulae, אולי אפילו מבצע מניפולציה (HVLA) יפה לחוליה C4-C5. המטופל יורד מהמיטה, מסובב את הראש ואומר: "וואו, הרבה יותר טוב!".

אבל הוא חוזר אחרי שבוע, עם אותו כאב בדיוק. ואז שוב אחרי שבועיים. אתה מתחיל לשאול את עצמך: "מה אני מפספס?".

התשובה, ברוב המקרים, היא שאתה לא מפספס את הטיפול, אתה מפספס את המקור. אתה מטפל ב"קורבן" שצועק (הצוואר), בזמן שה"פושע" האמיתי מסתתר בשקט במקום אחר לגמרי בגוף.

 

במאמר זה נצלול לתוך עולם השרשרת הקינטית (Kinetic Chain). נבין איך הגוף שלנו פועל כמערכת אחת של העברת עומסים, מדוע כאב הוא לעיתים קרובות רק קצה הקרחון של פיצוי תנועתי מורכב, וכיצד הגישה המשולבת של תרפיה מנואלית ו-STB יכולה לעזור לכם להפוך ממטפלים ל"בלשים ביומכניים".

 

פרק 1: הגוף אינו אוסף של חלפים – עקרון ה-Regional Interdependence

במשך שנים רבות, האנטומיה נלמדה בגישה של "חלפים": זה שריר הדו-ראשי, זה מפרק הכתף, זו עצם הירך. הגישה הזו הובילה לטיפול ממוקד-סימפטום. כואב בברך? נטפל בברך.

 

אבל הגוף האנושי לא עובד ככה. אף שריר לא עובד לבד, ואף מפרק לא זז בחלל ריק. המונח המקצועי הוא Regional Interdependence (תלות הדדית אזורית). הקונספט הוא פשוט אך מהפכני: תפקוד לקוי (Dysfunction) באזור אנטומי אחד יכול לגרום לכאב או לפגיעה בתפקוד באזור אנטומי מרוחק לחלוטין.

 

איך זה קורה? הגוף שלנו בנוי מרצף של מפרקים ושרירים שחייבים לעבוד בהרמוניה כדי לייצר תנועה יעילה ולספוג כוחות (כמו כוח הכבידה או כוח הריאקציה מהקרקע בהליכה). נהוג לחלק את המפרקים בגוף לפי תפקידם העיקרי:

• מפרקי יציבות (Stability): תפקידם העיקרי הוא לספק בסיס יציב ולהעביר כוח. דוגמאות: כף הרגל (Midfoot), הברך, עמוד השדרה המותני (Lumbar Spine), השכמה.
• מפרקי תנועתיות (Mobility): תפקידם העיקרי הוא לייצר טווח תנועה גדול. דוגמאות: הקרסול, מפרק הירך (Hip), עמוד השדרה החזי (Thoracic Spine), מפרק הכתף (Glenohumeral).

 

החוק הוא פשוט: אם מפרק שאמור להיות תנועתי מאבד את התנועתיות שלו (למשל, קרסול נוקשה אחרי נקע), המפרק היציב שמעליו או מתחתיו יצטרך "לשלם את המחיר" ולייצר תנועת יתר (Hyper-mobility) כדי לפצות. תנועת יתר זו, לאורך זמן, מובילה לשחיקה, דלקת וכאב.

 

פרק 2: סיפורו של נקע בקרסול שהפך לכאב ראש – תיאור מקרה ביומכני

כדי להמחיש את העניין, בואו ניקח דוגמה קלאסית שאנו רואים המון בקליניקה.

האירוע המכונן: מטופל בן 35, נקע את קרסול ימין בצורה חריפה לפני 5 שנים. הוא "החלים", כלומר הכאב בקרסול עבר, אבל הוא מעולם לא שיקם את טווח התנועה במלואו. התוצאה: הקרסול הימני שלו נשאר מוגבל בתנועת ה-Dorsiflexion (כיפוף גבי – הרמת הבהונות למעלה).

שרשרת הפיצוי (The Kinetic Domino Effect):

1. בזמן הליכה (שלב ה-Mid-Stance): כשהרגל הימנית נמצאת על הקרקע והגוף עובר מעליה, השוק (Tibia) לא יכולה להתקדם מספיק קדימה בגלל הקרסול התקוע.
2. הפיצוי בברך ובירך: כדי בכל זאת להתקדם, הגוף מבצע "קריסה" פנימה. הברך קורסת (Valgus), ומפרק הירך מבצע סיבוב פנימי (Internal Rotation) מוגזם.
3. השפעה על האגן: הסיבוב הפנימי בירך ימין גורם לאגן בצד ימין "ליפול" קדימה ולמטה (Anterior & Inferior Tilt).
4. השפעה על עמוד השדרה המותני: נפילת האגן מימין גורמת לחוליות הגב התחתון לבצע "כיפוף צידי" (Side Flexion) שמאלה ולסובב את הגב ימינה כדי לפצות. זה יוצר עומס אדיר על מפרקי הפאסט בצד ימין ועל הדיסקים. (בשלב הזה, ייתכן שהמטופל יתלונן על כאב גב תחתון).
5. השפעה על עמוד השדרה החזי והשכמה: כדי שהכתפיים יישארו מאוזנות מעל האגן העקום, עמוד השדרה החזי מבצע פיצוי הפוך. זה משנה את המנח של השכמה הימנית, ש"נגררת" למטה וקדימה.
6. השפעה על הצוואר (הקורבן הסופי): המוח שלנו תמיד שואף שהעיניים יהיו מאוזנות עם קו האופק (Righting Reflex). אם כל עמוד השדרה שמתחת נטוי ומסובב, עמוד השדרה הצווארי חייב לבצע מאמץ אדיר של כיפוף צידי ורוטציה נגדית כדי ליישר את הראש.
7. התוצאה הסופית: שרירי הצוואר בצד ימין (Levator Scapulae, Upper Trapezius, Scalenes) נמצאים במתח כרוני מתמיד כדי להחזיק את הראש ישר. הם מפתחים טריגר פוינטס, מקרינים כאב לראש, והמפרקים הצוואריים ננעלים.

 

המטופל מגיע אליך עם "כאב צוואר". אם תטפל רק בצוואר, אתה שם פלסטר. הבעיה היא בקרסול.

 

פרק 3: תפקידה של הפאשיה – רשת התקשורת של גבעון פלד

כאן נכנסת לתמונה המומחיות של גבעון פלד בשיטת STB. השרשרת הקינטית אינה רק עצמות שדוחפות אחת את השנייה; היא רשת רציפה של רקמת חיבור – הפאשיה (Fascia).

הפאשיה עוטפת כל שריר, סיב שריר, עצם ואיבר. היא יוצרת "קווי מתח" (Myofascial Lines) שחוצים את הגוף מכף רגל ועד ראש. תומאס מאיירס (Thomas Myers) מיפה את הקווים הללו בספרו "Anatomy Trains".

 

בדוגמה שלנו של הקרסול הנקוע: הטראומה בקרסול יצרה הצטלקות והידבקויות (Adhesions) ברקמה הרכה סביב המפרק, במיוחד ברצועות ובפאשיה הפלנטרית בכף הרגל. ההידבקות הזו יוצרת "תקיעות" בקו הפאשיאלי האחורי-שטחי (Superficial Back Line) או בקו הספירלי (Spiral Line).

 

מתח פאשיאלי דומה למשיכה בסוודר צמר. אם תמשוך חוט אחד בתחתית הסוודר, אתה תראה את העיוות מגיע עד לצווארון. כך בדיוק עובד הגוף. מתח ברקמה הרכה בקרסול מועבר דרך שרשרת השרירים (תאומים -> המסטרינגס -> זוקפי גב -> שרירי העורף) ויכול ליצור כאב ראש מתחי (Tension Headache).

 

לכן, גם אם זיהינו ביומכנית שהבעיה היא בקרסול, מניפולציה של המפרק לבדה לא תספיק. חייבים לשחרר את ה"דבק" הפאשיאלי לכל אורך השרשרת באמצעות טכניקות STB, כדי לאפשר למערכת לחזור לאורך ולגמישות הנכונים.

פרק 4: האבחון – איך לזהות את ה"פושע"? הגישה של אייל פייגין

אז איך לא נופלים בפח ומטפלים רק בסימפטום? עוברים מאבחון סטטי לאבחון דינמי.

בקליניקה, וגם בקורסים שלנו, אנחנו משתמשים בסוללה של מבדקי תנועה פונקציונליים כדי לזהות את "החוליה החלשה" בשרשרת:

• בדיקת הליכה (Gait Analysis): התבוננות פשוטה בהליכת המטופל יכולה לחשוף המון. האם יש קריסה של קשת כף הרגל? האם האגן מתנדנד מצד לצד (Trendelenburg Sign)? האם יש חוסר תנועה בבית החזה?
• מבדק סקוואט (Squat Test): סקוואט פשוט חושף מגבלות בקרסוליים, בירכיים ובגב התחתון. אם המטופל מרים עקבים, הקרסוליים נוקשים. אם הברכיים קורסות פנימה, שרירי הישבן חלשים.
• מבדקי תנועתיות מבודדים: בדיקת טווח תנועה פסיבי ואקטיבי של מפרקי המפתח: קרסול, ירך (במיוחד רוטציה פנימית/חיצונית), עמוד שדרה חזי וכתפיים. אנו מחפשים אסימטריה משמעותית בין ימין לשמאל.

 

הכלל המנחה: חפש את המפרק הנוקשה ביותר או את אזור ה"שקט" התנועתי. בדרך כלל, האזור שכואב הוא האזור שזז יותר מדי (היפר-מובילי), והוא עושה זאת כפיצוי על אזור אחר שהוא נוקשה (היפו-מובילי). הטיפול צריך להתמקד ב"פתיחת" האזור הנוקשה.

 

סיכום: להיות אדריכל של תנועה, לא רק מכונאי של כאב

ההבנה של השרשרת הקינטית היא הרגע שבו המטפל עובר רמה. זה הרגע שבו אתה מפסיק לרדוף אחרי הכאב ומתחיל לנהל את המערכת.

 

הטיפול האידיאלי בגישת Manual IL משלב את שני העולמות:

הבלש הביומכני: שימוש בידע של אייל פייגין כדי לזהות את המקור המכני של הבעיה (למשל, קרסול ימין נוקשה).

אשף הרקמות הרכות: שימוש בשיטת STB של גבעון פלד כדי לשחרר את כל שרשרת הפיצוי הפאשיאלית והשרירית שנוצרה לאורך השנים.

המתקן המדויק: שימוש במניפולציות (HVLA) או מוביליזציות ספציפיות כדי להחזיר תנועתיות למפרק המקור (הקרסול) ולמפרקים המפצים ש"נתקעו" (כמו החוליות בחזה או בצוואר).

 

כשאנחנו מטפלים בצורה כזו, אנחנו לא רק מעלימים את הכאב הנוכחי, אנחנו מונעים את הכאב הבא. אנחנו מחזירים לגוף את היכולת שלו לנוע ביעילות, בחלוקת עומסים נכונה, ובלי לשחוק את עצמו לדעת.

 

רוצים ללמוד איך לראות את הגוף כמערכת אחת? רוצים לקבל כלים פרקטיים לאבחון תבניות פיצוי ולטיפול שורשי בבעיות כרוניות? הצטרפו לקורס הדגל שלנו - תרפיה מנואלית STB+HVLA